גמרא
פירוש
עַד דַּאֲמַרִי לֵיהּ הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה מֶצֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים אָסוּר לְקַלְקְלוֹ לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר אַמַּאי לָא אֲמַרִי לֵיהּ כָּאן בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה כָּאן חוּץ לְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
שרשי אילן של הדיוט המתפשטים בקרקע של הקדש כל שבתוך שש עשרה אמה לאילן לא נהנין ולא מועלין וכל שאחר שש עשרה אמה מועלין בהם ושרשי אילן של הקדש המתפשטין בקרקע של הדיוט כל שבתוך שש עשרה אמה לאילן מועלין בה וכל שאחר שש עשרה אמה לא נהנין ולא מועלין וכל שאמרו מועלין בו לא סוף דבר במה שהיה שם בשעת ההקדש אלא אף בגדולים הבאים לאחר ההקדש שיש מעילה בגדולים כמו שיתבאר במקומו מעתה הקדיש אילן ואח״כ הוציא פירות כל פירותיו הקדש וכן כיוצא בזה: אילן הסמוך למצר של שדה חברו בתוך שש עשרה אמה אע״פ שזה יונק משדה חברו אין זה נקרא גזלן ומעתה מביאין ממנו בכורים ואפשר לומר בו אשר נתת לי ואפילו סמך בכדי שהוא צריך להרחיק כגון תוך ארבע אמות אין יניקתו מ״מ מונעתו שלא להביא ממנו בכורים וכן אילן שנופו נוטה על שדה חברו שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ שלא יקפידו זה על זה בדקדוקים אלו: בזמן שבית המקדש קיים הוסיפו חכמים בדין שביעית שיהו מתחילין באיסורה ערב שביעית ולא יהו חורשין בששית אלא בשדה אילן עד עצרת ובשדה לבן עד הפסח ומ״מ נטיעה והברכה והרכבה אף בזמן הזה אסורות בערב שביעית אא״כ נקלטה שלשים יום קודם ראש השנה והוא שניטעה או הוברכה והורכבה שתי שבתות קודם אלול שסתם קליטה שתי שבתות: נטיעות הרכות הקרובות לבא לידי הפסד כשמתרשלין בעבודתם אף בזמן שבית המקדש קיים התירו חכמים לחרוש להם בתוספת שביעית בכדי יניקתם כדי שלא יפסדו עד ראש השנה ושיעור יניקתם מפורשת להם מהלכה למשה מסיני לעשר נטיעות בית סאה שהוא חמשים על חמשים כשנטיעתם משוערת באותו בית סאה בשוה וכן כל נטיעה לפי חשבון זה והוא שאמרו עשר נטיעות מפוזרות בבית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה ופירוש מפוזרות הוא שהם מפוזרות שם לארכו ולרחבו כלן בשוה הא אם היו שם יותר מעשרה בבית סאה אסור לחרוש בשבילם שמתוך שאין יניקתם מספקת הרי הם כעקורים ואם אין שם עשרה אין חורשין כל בית סאה אלא בכדי מה שצריך להם לפי חשבון זה ונמצאת למד שהנטיעה אין יניקתה מתפשטת בסביבותיה אלא בכדי קרקע שיש בשבורו מאתים וחמשים אמה שהרי שבורן של חמשים על חמשים אינן אלא אלפים וחמש מאות: אבל אילנות הגדולים יונקים ביותר שאע״פ שאדם נוטע הילדות עשרה בבית סאה מ״מ אחר שנשלם גדולן אדם עוקרן ומרחיב את מקום מטען עד שיעור שלשה לבית סאה והוא שאמרו בשדה אילן שביארנו שחורשין בו ערב שביעית עד עצרת איזהו שדה אילן כל שלשה אילנות לבית סאה המפוזרין שם לארכו ולרחבו בשוה ואפילו היו של שלשה בני אדם מצטרפין להיות שדה אילן ולחרוש כל בית סאה בשבילן עד עצרת של ששית אלא שיש בזו תנאים אחרים יתבארו במקומם ואם לאו אין חורשין אלא בכדי צרכן והוא תחתיו וחוצה לו כמלא אורה וסלו והשאר נדון כשדה לבן ואין חורשין אותו אלא עד הפסח:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush